החלטה בתיק בש"א 15847/06

1.         המשיב הגיש תביעה נגד המבקשות בדרך של המרצת פתיחה ובה עתר למתן פסק דין הצהרתי  לפיו הסכמי המכר שבינו לבינם, לפיהם הוא רכש מהן שלוש חנויות (להלן: "החנויות"), בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב (להלן: "התחנה המרכזית"), בסך של 1 מיליון דולר, בטלים מחמת הפרתם ע"י המבקשות, וכי חלה על הצדדים חובת השבה.

2.                   בקליפת האגוז אציין כי בין הצדדים נחתמו שלושה הסכמים, במועדים שונים לרכישת החנויות: האחד ביום 30.4.84, השני ביום 25.1.90 והשלישי ביום 7.8.91 (להלן: "ההסכמים"). בהתאם לסעיף 4(א) לכל אחד מההסכמים, התחייבו המבקשות לרשום את זכויות החכירה של המבקש בחנויות, תוך 36 חודשים מקבלת החזקה בחנויות. החזקה נמסרה בחודש אוגוסט 1993.

מחמת אי רישום החנויות כמתחייב על פי הסכמים, ובחלוף כ- 10 שנים מאז המועד שנקבע לרישום, הודיע המשיב למבקשות במכתב מיום 24.5.06 על ביטול הסכמי המכר ודרש את השבת התמורה ששילם.

לעמדת המשיב, אי הרישום מהווה הפרה יסודית של ההסכמים המזכה אותו בביטולם ובגין הביטול, קמה חובת השבה. המבקש בחר שלא להגיש תביעה כספית אלא הסתפק בסעד הצהרתי כאמור. בשולי התביעה, התבקש בית המשפט להתיר למשיב לפצל את סעדיו באופן שיוכל להגיש תביעה כספית עתידית בגין פיצויים ונזקים. 

3.         המבקשות הגישו בקשה, בש"א 1584/07, היא הבקשה נשוא החלטתי, לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנותה. לעמדת המבקשים, עסקינן בתביעה שעילתה חוזית, ולכן תקופת ההתיישנות הינה שבע שנים ממועד היווצרות העילה, שחלפה זה מכבר. המשיב דוחה את טענות המבקשות. לטעמו, עילת התביעה מושתת על זכות קניינית ולפיכך תקופת ההתיישנות הינה 15 שנים או 25 שנים כקבוע בסעיף 5(2) לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. עוד טוען המשיב כי דין הבקשה להדחות גם מחמת שהבקשה אינה נתמכת בתצהיר, הטענה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, הכרעות קודמות בעניין שדחו את הטענה ושלא גולו ועוד.

4.         לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים ובהלכה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות, להדחות לפי שעה, ואפרט;

אפנה תחילה להחלטת בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי והחלטת רשם המחוזי, שבכולם כאחד נדחתה טענה זהה שהעלו המבקשות:

בית המשפט העליון, כב' השופט רובינשטיין ברע"א 422/06, חברת התחנה המרכזית החדשה בתל אביב בע"מ נ' גיטי אהובים ואח' , אישר בהחלטתו מיום 18.5.06 את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 13.12.05 (ע"א 1288/05), כי דין טענת ההתיישנות, כטענת סף להדחות. כמו במקרה שלפני, גם במקרה שנדון, תבעו רוכשי חנויות בתחנה המרכזית את המבקשות בגין הפרת התחייבותן לרשום את החנויות על שמם של התובעים ובהתאם לקבוע בהסכמי הרכישה. המבקשות, כמו בהליך שלפני, הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנותה. כב' הרשם ברוך דחה את הבקשה בהחלטתו מיום 2.2.05 (בש"א 19110/04), בקובעו כי הבקשה מוקדמת מדי וטענת ההתיישנות אינה יכולה להתברר בשלב המקדמי. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת דותן), בערעור שהוגש על ההחלטה האמורה, אימץ בפסק דינו את החלטת כב' הרשם ברוך. פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אושר כאמור ע"י בית משפט העליון, בבקשת רשות הערעור. מהכרעות שניתנו עולה באופן חד משמעי כי דין טענת ההתיישנות להתברר במסגרת הראיות ולא כטענה מקדמית, תוך ששמורה הזכות למבקשות להעלותה בשלב הראיות. להשלמת היריעה אוסיף כי בית המשפט הבהיר שלא ניתן לשלול את האפשרות לפיה טענת ההתיישנות יכולה להדחות אף לגופה. לענין זה ציין בית המשפט כי לא מן הנמנע שייקבע בפסק הדין שהזכות שנרכשה היא "זכות שביושר", המקימה יחסי נאמנות בין המוכר לבין הקונה וכפי שכבר הוכרה במספר הלכות (ע"א 1559/99 צימבלר נ' תורג'מן, פ"ד נ"ז  (5), 49); כמו גם בהילכת ע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' מזל אהרונוב , פ"ד כ"ג (4), 199). אם אכן כך יקבע, דהיינו שהתובעים רכשו למעשה "זכויות שביושר", אזי אלה מקימות יחסי נאמנות קונסטרוקטיבית כך שעילת התביעה נולדת לצורך ההתיישנות רק שעה שבה כפר הנאמן, קרי המבקשות שלפני, בחובת הנאמנות שלהן כלפי הרוכשים. אם כך יקבע, טרם חלפה תקופת ההתיישנות.

מכאן, שבית המשפט ידרש לשמוע טענות וראיות בענין על מנת להגיע לידי מסקנה סופית בדבר מהות הזכות שנרכשה ע"י המשיב, האם נוצרה כאמור נאמנות קונסטרוקטיבית ומניין תקופת ההתיישנות. דעה זו אומצה בהחלטה שניתנה בימים אלה, ע"י כב' השופטת ע' ברון בה"פ (תל אביב) 436/06 בנימין אפל נ' חברת התחנה המרכזית החדשה בתל אביב בע"מ ואח' שאף בה העלו המבקשות טענות לסילוק תביעה על הסף בקשר עם זכויות שהעותר רכש בתחנה המרכזית, מחמת התיישנות, דהיינו אותן נסיבות כמו במקרה שלפני. גם באותו ענין קבע בית המשפט שדין הבקשה להדחות וכמפורט בנימוקים שבהחלטה. אין בטענת בא כוח המבקשות לפיה ההחלטה דנן שגויה ובדעתו לערער עליה, כדי לשנות את מסקנתי בדבר דחיית הבקשה.

בחנתי גם את פסק הדין של כב' השופט עמית בת.א. (חיפה) 977/02 אוריון אפרים נ' י' פריצקר ושות' בע"מ ואח' , אליו הפנה ב"כ המבקשות, אך לא ראיתי לשנות את מסקנתי.  מעבר לעובדה שנסיבות המקרה האמור שונות מהמקרים אותם ציינתי לעיל ובכללם המקרה שלפני, אזי בית המשפט בעניין ת.א. 977/02 הנ"ל, ציין במפורש בסעיף 9(ג) לפסק דינו כי ההלכה הכירה "בזכויות שביושר" של קונה מקרקעין, כאשר התמורה בגין הרכישה שולמה זה מכבר, גם החזקה נמסרה אך הזכויות לא נרשמו והועברו, זאת על מנת לפתוח את הצוהר להארכת תקופת ההתיישנות, ע"י הכללת זכויות אובליגטוריות.

            יישום ההלכות האמורות למקרה שלפני, לא כל שכן שעה שקיימת הכרעה חד משמעית של בית משפט העליון (רע"א 422/06 לעיל), מחייב את המסקנה לפיה אין בשלב זה מקום לדחות את התובענה מחמת התיישנותה. 

            לאור האמור אין מנוס אלא לדחות את הבקשה וכל זאת מבלי שבהחלטתי דנא יש משום הכרעה לגוף הטענה.

6.         בשולי ההחלטה,

נתתי דעתי לבקשת המשיב בסיפת נימוקי התובענה להתיר לו לפצל את הסעדים. אמנם אין בקשה סדורה ונפרדת בעניין המונחת לפתחו של בית המשפט, והדבר יוכרע בפסק הדין, אך מצאתי לנכון לציין כבר עתה כי גם אם תתקבל העתירה להכרה בביטול ההסכמים כדין, לא יהיה זכאי המשיב לסעד השבה כספי, כתוצאה מהביטול, אם יתקבל. לעניין זה אוסיף כי סכום ההשבה ידוע למשיב ולכן אין מניעה בידו לעתור לחיוב את המבקשות להשיב לו את התמורה ששילם להן. המשיב בחר שלא להגיש תביעה כספית בצד ההצהרתית מטעמיו הוא, לא שילם את האגרה המתחייבת ולמותר לציין שבית המשפט לא יחייב את המבקשות לשלם לו כל סכום שהוא.

7.          הבקשה נדחית והמבקשות יישאו בהוצאות בסך 7,500 ש"ח בצירוף מע"מ.

המבקשות לא הגישו תגובה לעתירה לאור בקשתן לסילוק התביעה על הסף למרות שלא ניתנה להן אורכה להגשת תשובה. ניתנת בזאת למשיבות אורכה להגשת תשובה לעתירה וזאת תוך 30 יום מהיום. לא תוגש תגובה, יהיה המשיב זכאי לפסק דין כמבוקש בעתירה, אלא אם יודיעו המבקשות שאין ברצונן להגיש תשובה וכי התביעה תתברר על יסוד התובענה. אם תוגש תשובה, תוך המועד דנן, ייקבע התיק לפני מותב לפי סדרי עבודת בית המשפט.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום כ"ה בטבת, תשס"ח (3 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

                                                                                                         _________________________